צהריים טובים לכולכם,
אני שימי, אחת מאותן נערות ליווי. הוזמנתי לצילום של קליפ מוזיקלי. אני משתייכת לקהילה של נערות ליווי ואני נראית ממש כמו דוגמנית אמתית, אז אני מוזמנת להשתתף בדברים כאלה כבר די הרבה זמן, לפחות חמש עשרה פעמים בשנה, אולי יותר. הפעם הגיעה הזמנה מאיזו להקה ממש לא מוכרת. ובכן, זמרים בזמננו קוראים לעצמם בשמות שונים ולא תמיד נכונים באיות או במשמעות. עם זאת, לא אכפת לי מהשם – אני פשוט אעבוד עבורם. הביתן היה מקורה וחם מבפנים, מה ששימח אותי מההתחלה – כי נמאס לי לצלם בביתנים לא מחוממים (אפילו התקררתי פעמיים בגלל זה). שלב הירי היה באמצע הקישוט של אנשי הצוות. הם קבעו את האור והקול, ואני טופלתי על ידי מאפרת. יחד איתי, היו עוד שלוש נערות ליווי בעלות מראה דומה: שיער שחור, גבוה, רזות, עם חזה גדול. מעולם לא ראיתי אותם בליווי בשירות, אז, אני מניחה, שהם היו מאחד אחר או שלא עבדו בשירות בכלל. כולנו התלבשנו אותו דבר: שמלות שחורות עם חצאיות רכות, נעלי עקב בצבע צהוב צועק והשיער שלנו היה אסוף בלחמניות. אחת מבנות השנה החדשה שמושכת את החשק המיני שלך אז תרצי אותה, תטעמי אותה, תיגעי בה, תחדור לתוכה.
יצאנו לבמה והביאו אותנו למנהל הבמה כדי להתחיל את החזרה. הוא הראה לנו את המהלכים שלנו והתחלנו ללמוד אותם. היינו אמורים לרקוד סביב שלושת המבצעים הראשיים שנעים עם הידיים ורועדים את התחת כאילו על הדיסקו מהול בדאבסטפ. לפחות, מצאתי את ההיתוך הזה כך. כשהמוזיקה התחילה, התברר שזה R'n'B קרוב יותר לראפ. בהחלט, מוזיקה מחורבן, אף פעם לא אהבתי אותה, אני אוהבת רוק או לפחות, רוקנ'רול. לאחר שסיימו את התנועות שלנו, התחילה הסצנה הבאה שבה היינו צריכים למצוץ את הזין שלהם. באמת. כולם עמדו במעגל וצריך לכרוע אותנו עם הזין שלהם בפה. אני, בתור אחת מן נערות ליווי, התרגלתי לזה אבל נראה היה שלשאר הבנות לא. כולם התחילו לצרוח שהם לא יעשו את זה וכן הלאה, אבל מנהל הבמה פשוט הראה להם את החוזים שלהם ואמר שיש בו הרבה הוראות שאומרות שהם מחויבים לעשות את זה או אחרת, הם יצטרכו לשלם כ-מאתיים אלף ₪ כל אחד בגין אי מילוי ההתחייבויות החוזיות. בנות מסכנות – כולן חתמו על חוזה אפילו לא קראו אותו. אני תמיד עושה, למשל.
תוך חצי שעה ילדה אחת הלכה למרות הקנס הענק, ושתיים אחרות נשארו. עמדנו שלושתנו במעגל ולקחנו את הזין שלהם בפה מתחת למצלמות הירי. היו לפחות חמישה מהם – שניים שנעשו בירי מרחוק ושלושה – עם תקריב. אני לא יודע אם קליפ כזה רואה אי פעם את הקהל הרחב אבל לא ממש אכפת לי – כסף לא מסריח, כפי שאמר הקיסר הרומי אספסיאנוס לפני מאות רבות.
התקריב הבא היה של הנרתיק שלנו, שכן היינו צריכים להתפשט לגמרי ולעמוד ב'פוזה של סרטן', כפי שאני קוראת לזה: לעמוד על ארבע הבטן למעלה ולהרים את הגוף הכי גבוה שאפשר. בתנוחה הזו, היינו צריכים לקום וליפול בירכיים על הגפיים שלנו, לנער את הכוס שלנו כאילו טוורקינג רק לא כל כך אינטנסיבי, כי מבחינה אנטומית זה לא היה אפשרי בתנוחה כזו. השמלה היחידה שנותרה עלינו הייתה נעלי עקב מאותו צבע צהוב עז ועגילים. וכן, כולנו עמדנו במעגל והצביעו על הנרתיק שלנו למרכזו. זה היה משהו שמעולם לא עשיתי לפני שאפילו עבדתי בשירות הליווי לשנה החדשה.
הסצנה שאחרי זה הייתה קצת מצחיקה: זמרי הלהקה יחדרו אלינו ויעשו תנועות מזוינות תוך כדי תיאור שהם שרים. עמדנו בתנוחת הכלבלב, שוב במעגל, והחבר'ה נכנסו אלינו. אחד הזמרים לא רצה להיכנס בכוס אלא לתוך התחת ולכן הם נאלצו להוציא אותו מזה עוד חמש דקות או משהו, כי הילדה שלו לא רצתה את זה. בכלל. לבסוף, הסכמתי לעשות את זה והירי נמשך. כולם היו מרוצים מההחלטה הנועזת שלי למרות שזה היה דבר רגיל עבורי כמאהבת, לשנה החדשה. השניים האחרים נכנסו לכוסות של הילדה. לפי התסריט, הם היו צריכים 'לעבוד' אתנו עד לסיום ולהוציא את הזין כשהם בהצטיינות. הבחור שבי היה הראשון לגמור – התחת הצמוד שלי עורר אותו להשלים רק ב-3 דקות – תתבייש לו, אני מניחה. כל אחד צריך לגמור בזמנים שונים (כיוון שזה יהיה פאקינג קשה לגרום לכולם לגמור בו-זמנית) ועורכי הוידאו היו מראים אחרי כשהם עושים את זה מזוויות שונות בזה אחר זה עם אפקטים מיוחדים נחמדים…