בין כתלי דירה יפה ומרווחת בתל אביב, התגוררו דני ואשתו שרית. דני עבד במשרד פרסום מצליח ושרית הייתה עורכת דין עסוקה. חייהם היו מלאים עבודה, כך שהם שכרו מנקה בשם אילנה שהייתה מגיעה פעמיים בשבוע לסדר ולנקות את הבית ובשעות הערב היתה עובדת כאחת מאותן נערות ליווי בדירות דיסקרטיות ..

היום התחיל כמו כל יום רגיל, אך מזג האוויר היה שונה. גשם כבד ירד ללא הפסקה ודני, שכבר היה במשרד, נזכר ששכח את מעילו בבית. הוא החליט לקפוץ הביתה לקחת אותו.

כשדני נכנס לדירה, הוא היה ספוג מים ורעד מקור. אילנה בדיוק סיימה לנקות את המטבח ושמעה את דלת הכניסה נפתחת. היא הציצה וראתה את דני עומד רטוב במבואה.

"שלום דני," היא אמרה בחיוך, "אתה נראה כמו עכבר רטוב."

דני חייך במבוכה, "שכחתי את המעיל שלי. מזג האוויר הזה פשוט מטורף."

אילנה הציעה לו מגבת, והוא התחיל להתייבש. היא לא יכלה שלא לשים לב כמה הוא נראה טוב, גם במצבו הרטוב. הם התחילו לשוחח על מזג האוויר, על העבודה ועל החיים בכלל. האווירה הפכה לנעימה ומשוחררת יותר.

לאחר שדני התייבש והתכוון לצאת שוב, אילנה שאלה אותו אם הוא רוצה לשתות משהו חם לפני שיחזור לגשם. הוא הסכים, והם המשיכו לשוחח בעוד היא מכינה תה. המתח בין השניים החל להיות מוחשי, ודני לא יכול היה להתעלם מהמשיכה ההדדית.

האווירה התחממה עוד יותר, וכשהיא התקרבה אליו עם כוסות התה, היא הניחה יד על כתפו בתנועת תמיכה קלה. דני הביט בעיניה והבין שיש כאן משהו שלא נאמר. אילנה נשקה לשפתיו קלות, והוא נענה לה. נשיקתם התפתחה לחיבוק חם ורצף של רגשות שהתחיל להציף את שניהם.

הם עברו אל חדר השינה בעודם ממשיכים להתנשק ולחקור את משיכתם ההדדית. זה היה רגע מלא תשוקה ואינטימיות שלא הצליחו לרסן.

בעוד הם שקועים זה בזה, שרית חזרה מהעבודה מוקדם מהצפוי. היא נכנסה לדירה, שמה לב לנעליים הרטובות של דני במבואה והחלה לחשוד. כשהיא נכנסה לחדר השינה, היא ראתה את דני ואילנה יחד, מופתעת וכועסת עד עמקי נשמתה.

שתיקה כבדה נפלה על החדר, והמבטים שהוחלפו היו מלאים בשאלות ותחושות שלא היה ניתן לתאר במילים. המצב היה מורכב ומסובך, והשלכותיו היו ברורות לכל המעורבים.