אני מגיש לכם את סיפורי הראשון בתקווה להמשך פורה, אני גבר והחלטתי לחוות את הסיפור דרך נקודת מבט נשית.
הסיפור בדוי כולו ממוחי הקודח ותגובות הקוראים יעזרו לי להכריע בקשר להמשך דרכי.
אז אנא הגיבו באוביקטיביות והשיאו עצות כטוב בעיניכם.
בתודה חוליו.
שמי ענת ואני גרה במושב דתי ושקט בדרום הארץ, נשואה באושר.
אני נראית טוב למרות שלוש לידות, שומרת על הכושר והגזרה בזכות שני שיעורי יוגה בשבוע, יוצאת מדי ערב להליכה מהירה סביב המושב.
אני מודעת למבטים שצורת הלבוש שלי והמראה שלי מושכים. אני אוהבת שמלות מדויקות ומחמיאות, חצאיות צרות, חולצות הדוקות שמחמיאות לשדיי המפוארים, והם באמת מפוארים. יש לי בטן מעט מלאה אך סקסית למראה ונעימה למגע, איבר מיני מטופח מעבר למקובל במגזר וישבן חטוב מונח דרך קבע בתחתוני תחרה מפתים למקרה ש…
חן בעלי הוא איש נאה ושמור וכל זה בלי להתאמץ יותר מדי, מאהב טוב וממלא את כל חסרוני. יש לו איבר בגודל ממוצע והוא יודע לנצל אותו על הצד הטוב ביותר, הסקס איתו נהדר ומספק, מעניין מעורר ומלא עניין.
הסיפור מתחיל ביום שהגיעו השכנים החדשים.
ביום קיץ חם לקראת סוף יולי נכנסה משפחה חדשה להתגורר בשכנות לנו, זוג עם ארבעה ילדים.
משפחה יפה ונעימה, ילדים מחונכים ונקיים, בערך בגילאים של ילדיי.
האישה יפה ומטופחת, בעלת נתונים טובים חזה בינוני ועומד (למרות הלידות) בטן שטוחה וישבן עומד. מקפידה על לבושה גם כשהיא לבד בבית, הגבר גבוה ונאה לבוש פשוט עד פשוט מאוד (קצת זיפים, חולצה דהויה ופשוטה ומכנסי ג'ינס ישנים).
הם העבירו את מעט החפצים שהיו להם במעונם הקודם עם טנדר ועגלה, והגבר פרק אותם לתוך ביתם החדש לבד, ללא עזרה ובשקט תעשייתי.
בזמן שאפיתי במטבח צפיתי בהם מהחלון וחשתי קנאה קלה, שיש לה כזה גבר בבית.
הוא עבד קשה בפריקה והזיעה מילאה כל נקודה יבשה בגופו הגדול, חולצתו נרטבה כמעט לגמריונצמדה אל גופו השרירי, פניו וידיו נצצו בשמש ושרירי ידיו בהקו, ולא נראה שזה מזיז לו יותר מדי.
חשבתי להציע להם אולי שתיה קרה או להתקרר אצלנו בבית הממוזג, אבל הצניעות הדתית המשהרה אותי למקומי, וחשבתי כשבעלי יחזור מהעבודה זה יהיה מתאים יותר.
בינתיים הם סיימו את הפריקה ונסגרו בביתם, כנראה שיש להם כבר מזגן משלהם.
כשבעלי חזר מהעבודה ולאחר שהשכבנו את הילדים, ישבנו לאכול וסיפרתי לו שיש לנו שכנים חדשים ואולי כדאי לקפוץ להגיד שלום, הוא זרם איתי למרות העייפות מיום העבודה.
הוצאתי עוגה שהכנתי מוקדם יותר, סידרתי את כיסוי הראש ויצאנו אל עבר בית השכנים החדשים.
שביל הכניסה לביתם היה חשוך וכך גם המבואה, נעמדנו אל מול הדלת ורגע לפני שהקשתי עצר אותי בעלי ואמר "אולי הם כבר ישנים, חבל להציק להם תביאי להם מחר בבוקר את העוגה". הסכמתי איתו וחזרנו לביתנו.
מאוחר יותר כשבעלי נרדם אני יצאתי להליכת הערב שלי סביב המושב.