חיכיתי בהתרגשות בזמן שהוא עדיין היה מחובר. גופי הצטמרר בציפייה. הוא שלח תמונה—שוכב על המיטה, מתחת לשמיכה, חלק מגופו החשוף מציץ; אותו חלק שתמיד חלמתי לגעת בו בלי היסוס, הרגשתי כמו נערת ליווי .
בהיתי במסך דקות ארוכות, לא יודעת אם לשלוח הודעה או לחכות שיפנה אליי. התצוגה הלבנה כבר הבהבה באור אזהרה, רומזת על כיבוי קרוב.
בייאוש, הנחתי את הטלפון בצד ונכנסתי להתקלח. שטפתי היטב כל פיסה מגופי הלבן, מעניקה לו ניחוח עדין ורענן. לאחר מכן עטפתי את עצמי בחלוק ונכנסתי לחדר החמים. הרמתי את קרם הגוף בריח הווניל, שלקחתי מהשידה הקטנה, ומרחתי בעדינות, מעסה את עורי, עד ששכבתי על המיטה.
חזרתי אל הטלפון וסירבתי להירגע. עברתי על ההודעות שכבר היו שם, מגלגלת מעלה לתחילת השיחה. חיוך נמתח על פניי. זה כבר הפך להרגל—כל לילה שנינו במיטה הריקה, שולחים הודעות ומדמיינים יחד.
המילים שלו ריגשו אותי, עוררו בי רטט עז ותשוקה בלתי נשלטת. ליטפתי את המסך, מדמיינת שאצבעותיו מטיילות על עורי, תובעות את גופי ואת נשמתי.
הבטתי בתמונה של איברו הזקור, זו ששלח לי באישון הלילה לאחר ששלחתי לו תמונה קטנה שלי, חושפת מעט מגופי העירום.
בלי לחשוב ליקקתי את שפתיי, מדמיינת איך הלשון שלי מחליקה על הוריד הבולט, על הקצה שכבר בצבצה בו טיפת עונג קטנה. עצמתי את עיניי והמשכתי לדמיין, ידי נוגעות בפטמות שכבר הזדקרו, צובטות קלות, מגלגלות אותן בין אצבעותיי. הזרמים בגופי הלכו וגברו, ואנחות חודרות אל תוך החדר.
פתאום צליל קטן העיר אותי. פקחתי עיניים במהירות, מחפשת את הטלפון, ובקושי קלטתי אותו מתחת לכרית. לחצתי לפתוח את ההודעה—זה היה הוא. ליבי פעם בקצב מסחרר, כמעט ופרץ מתוך כלוב הצלעות.
"לא יפה מה שעשית לי," הוא כתב.
ללא פתיחה מנומסת, ללא "מה נשמע". האמת? למה ציפיתי בכלל?
שלחתי לו אימוג'י ביישני, כזה שאולי ירכך את המצב. "נרדמתי," הסברתי, ומבטי נותר נעול עליו כשהוא עדיין מחובר. גופי עקצץ בציפייה לראות אותו "מקליד". ואז הוא שלח תמונה—שוכב על המיטה, גופו החלק מציץ מתחת לשמיכה, בדיוק המקום שאני רוצה לגעת בו.
כיסיתי את עצמי בסדין, חושפת רק רגל אחת החוצה וצילמתי, ללא פנים. שלחתי את התמונה, מחכה לתשובתו.
"סקסית שלי, איך הייתי רוצה להיות שם איתך, עכשיו!" כתב.
"ומה היית עושה?" הקשיתי עליו.
"הייתי זורק את השמיכה שמסתירה אותך, מלטף כל פיסה מהגוף המושלם שלך, מצמיד אותך אליי," השיב.
המוח שלי כבר דמיין את מגעו, מגע שרק רציתי להרגיש באמת. הטלפון רטט בידי, ובקושי מצאתי את קולי כדי להשיב.
"אני מטורף עלייך," קולו הצרוד העיר כל חלק רדום שנותר בי.
"גם אני עליך," לחשתי.
"מה את עושה עכשיו?" שאל.
"במיטה," עניתי בקול מתפנק.
"תדמייני שאני לידך," כתב, "שולח את ידי ללטף את עורך הלבן, שמצטמרר תחת המגע שלי."
נשמתי בכבדות, כאילו באמת היה שם.