הי לכל החתיכים,
קוראים לי רינגו, אני בן ארבעים, וברור לי שהמקום הזה מיועד לסיפורים על נערות ליווי. זה ממש לא פשוט להיות אחת מאותן נערות ליווי. זה ברור לי כשמש, אבל לפעמים להיות הלקוח של אותן נערות ליווי זה גם לא ממש קל. והנה הסיפור האישי שעברתי –
פעם אחת, לפני כמה שנים, הגעתי לנערת ליווי, שקראו לה אפרת. אפרת הייתה פשוט כליל השלמות. היא הייתה די גבוהה, שערה הג'ינג'י המקורזל התנופף לו בחוצפה, היא הייתה בנויה לתלפיות, כושר גופני מעולה, ונראתה כמו משאת נפשו של כל גבר, הבחורה שכל גבר היה מתגאה שהיא תתלווה אליו לכל אירוע ובחיי היום יום.
הגעתי לאפרת לפני כחודש. לאחר סמול טוק על הא ועל דא, ושיחת היכרות קצרה, בדיוק כאשר העניינים התחילו להתחמם בינינו, נשמעה דפיקה חזקה בדלת הכניסה. זה היה יותר דפיקה חזקה, כאילו מישהו מכה את הדלת באגרופו. התנועעתי בזעזוע בחוסר נוחות בכיסא שלי. אפרת העיפה מבט ברוגז כלפי הדופקים האלמוניים בדלת. היא שאלה את אחת מאותן נערות ליווי ששהו עמה בדירה הדיסקרטית -"עינת, תאמרי לי בבקשה, יש פגישות מתוכננות אחרות לערב הזה? לא ביצעת הזמנה זוגית בטעות?" חברתה הצעירה והיפה חזרה ובדקה את היומן הגדול שהיה מונח על גבי הדלפק. "לא אפרת. רק מר רינגו. החל מהשעה עשר עד השעה שתיים עשרה."
אפרת הייתה ממש נבוכה, והתחילה להתנצל מעומק לבה. "אני לחלוטין מצטערת על ההפרעה הזאת, מר רינגו", אמרה אפרת. "לפעמים לקוחות פוטנציאליים מופיעים על מפתן ביתי למרות שהפרופיל המקוון שלי מתעקש שיקבעו פגישה קודם. מישהי מכן יכולה לראות מי זה בדלת, בבקשה?" ממש עיקמתי את הצוואר שלי כדי להציץ מעבר לפינת הדלת. אפרת נכנסה למסדרון והתכופפה להסתכל דרך חור הצצה. "זה נראה כמו צרות, אחותי," אמרה חברתה. על הדלת דפקו שוב תחת כמה מכות כבדות. "תפתחי את הדלת. אנחנו יודעים שאתן שם ואנחנו יודעים מה זה המקום הזה בדיוק".
הבטן שלי הפכה לקרח ושקעה דרך הרצפה. הריגוש הבלתי חוקי שחשתי קודם לכן נטען בידיעה שאני לא צריך ולא אמור להיות פה. עכשיו שזה היה. . . השתבש, אותו ריגוש אסור ירד לפחד ולחרדה. "כמה חבל," אמרה אפרת. "אני מאוד מצטערת על ההפרעה ללילה שלך," היא אמרה לי. אפרת עזבה את הכיסא והצטרפה לשאר נערות ליווי במסדרון. בוודאי תבינו שמה והלאה לא ממש קיבלתי את הזיון שלו כל כך ייחלתי. אפרת חזרה וניסתה לשדל אותי שאגיע למחרת היום. ועל החזר כספי? ממש לא היה אפשר לדבר…