HELLO LADYS,
ושלום גם לגברים מבניכם,
קוראים לי איילת. אני בת שלושים ושלוש, ומזה אחת עשרה שנים שאני משתייכת לקהילה של נערות ליווי. להיות אחת מאותן נערות ליווי זה לא רע כמו שזה נשמע. זה לא באמת להיות זונה. לפעמים יש לי מפגשים עם לקוחות שבכלל לא מעורב בהם סקס, כי אם אני רק מתלווה אליהם לאירוע עסקי או לאירוע חברתי. אני נראית ממש מיליון דולר, ויש המון נערות ליווי שהיו מתות להיראות כמוני, למרות שאצלי כמעט הכול טבעי, חוץ מהבוטוקס כמובן. אבל זה לא נחשב, כי בינינו מי לא עושה בוטוקס כיום?
אז ככה זה התחיל אצלי –
השבתי למודעה מאתר אינטרנט שבה חיפשו סקס בשביל כסף.
הייתי אז בת עשרים, ועברתי שלב של שנאה עצמית אמתית ועסקתי בטונות של התנהגות בסיכון גבוה כמו למשל – סמים. הלקוח היה מאוד ישר לעניין, הוא רצה שאבוא לפגוש אותו אצלו, שהיה באחת השכונות היוקרתיות בעיר, אז הסכמתי.
זמן קצר לאחר שהגעתי, הלקוח התחיל לחקור אותי למה אני שם, ומה הכוונות שלי בעסק. מיד התבאסתי וחשבתי שיש לו איזשהו מניע נסתר, אך אז הלקוח הודיע לי שהוא ניהל סוכנות ליווי. הוא אמר שאם הכול בשעה הקרובה ילך כשורה, הוא ישמח לקבל אותי כאחת מאותן נערות ליווי של הצוות שלו. לסוכנות הליווי הזאת הייתה תחושה היפסטרית אמתית, הלקוח צילם את כל התמונות שלי עם אותו רקע לבן, וביקש ממני ללבוש משהו חמוד לעומת משהו סקסי. בסופו של דבר הפכתי להגדרה של קלישאה; 'יצאתי' עם הסרסור תוך כמה חודשים. זה נגמר בכך שהוא באמת בחור נהדר.
הוא תפס אותי מתגברת על הרואין בוקר אחד והסיע אותי לגמילה. הייתי שם שלושה שבועות, והוא הביא לי בגדים נקיים וחטיפים כשסוף סוף הייתי רעבה. הוא באמת רצה את הטוב ביותר עבורי ולא הרשה לי להצטרף שוב לסוכנות לאחר שסיימתי עם הגמילה. אני חושבת שהוא ואני ידענו שעדיין לא סיימתי עם הסמים, אבל הוא לא רצה לאפשר לי. הייתי צעירה מדי ומכורה מכדי לראות את הטובה שהוא ניסה לעשות עבורי, אז בסופו של דבר יצאתי לעצמאות. הצטרפתי לקליקת לוח המודעות המקומית של נערות ליווי.
יכולתי להמשיך עוד ועוד. נהייתי נקייה מסמים והמשכתי להיות מלווה, עד שהכרתי את בן זוגי. לפעמים אני מתגעגעת לזה, אבל האושר שמצאתי בלהיות נאהבת יותר מאשר המשיכה המינית שלי גובר על כל רצון לחזור לאורח החיים…