שלושתן עמדו על המרפסת של הפנטהאוז ברחוב לילינבלום, לבושות במשי פראגוואי שקוף, כוסות שמפניה ביד, מביטות על העיר שנכנעה להן.
"הם חושבים שהם שולטים," לחשה איזבלה בחיוך ערמומי, "אבל הם לא יודעים מה מחכה להם הלילה."
אותו ערב, הן ארגנו "מסיבת פרימיום" בדירה דיסקרטית – רשימת מוזמנים סגורה, סלקטור עם רשימת קוד, וכל פרט הותאם למדויק ביותר. עורכי דין, אנשי כנסת, סוחרי יהלומים ויוצר טלוויזיה אחד – כולם הגיעו.
קמילה קיבלה את אבי, מיליארדר מתל אביב, עם ליטוף בצווארון:
"היום אתה לא שולט בכלום, נסיך שלי. אנחנו בפקודה."
לוסיה, לעומתה, לקחה את השר לשעבר לחדר האדום – שם הפנטזיות שלו לבשו צורה מוחשית, כל סצנה מתוכננת מראש לפי העדפות שהשיגו מבעוד מועד דרך עוזרתו.
המסיבה נמשכה עד הזריחה. בבוקר, התעוררו כולם כאילו יצאו מסרט, אך עם מסר ברור:
זו לא הייתה סתם חוויה. זו הייתה הכרזה.
ביום שאחרי, הסוכנויות הוותיקות נלחצו. הן לא יכלו להתחרות יותר על יופי, שירות או תחכום. הן ניסו להפיץ שמועות, לשחד את בעלי האתרים הגדולים, לשלוח פקחים.
אבל הפרגוואיות היו תמיד צעד אחד קדימה:
-
מערכת לקוחות מוצפנת
-
מאבטח בכניסה לדירה
-
תיעוד של שיחות עם בכירים… למקרה שמישהו "ישכח" את מקומו
והלקוח הישראלי? הוא לא רצה לחזור אחורה.
הוא התמכר לאלגנטיות, לשליטה שהוחלפה בהכנעה מרצון, ללהט הדרום-אמריקאי שהביא עמו גם חום וגם חוקים חדשים.
באמצע הקיץ, כשהכול היה בשיא – איזבלה הביטה למצלמה ואמרה:
"לישראל הגיע ליווי מסוג אחר – לא רק גוף. אלא שליטה. כבוד. והנאה שהיא אומנות."
מאחורי הצללים של הפנטהאוז המבריק בלב תל אביב, משהו אחר כבר החל לזוז.
ההשתלטות של איזבלה, קמילה ולוסיה לא נעלמה מעיניו של המוסד.
באגף סודי בקריה, קצין מודיעין בכיר כינה את מה שקרה:
"איום לא קונבנציונלי על האליטה הישראלית."
״נערות ליווי?״ לגלג ראש הצוות.
״לא. סוכנות מתוחכמת, עם חדירה למעגלים הכי רגישים במדינה – כולל שמות שאנחנו לא יכולים לפרסם אפילו בדוחות פנימיים."
המבצע קיבל שם קוד: "ורד דרום".
סוכן בשם עידן, כריזמטי עם מבטא קל מהשב"כ לשעבר, נשלח לחדור לסוכנות.
עידן פגש את איזבלה במסיבה סגורה בווילה בהרצליה. הוא שיחק אותה יזם טכנולוגיה.
אבל איזבלה? הרגישה.
באותו לילה, בזמן שהוא חשב שהוא מפתה אותה, היא כבר עקבה אחרי הנייד שלו דרך תדר סלולרי.
"אתה נראה כמו מישהו שמסתיר יותר מדי," היא לחשה באוזנו, "וזה מסעיר אותי."
במפקדת המוסד כבר היו מודאגים: לא רק שהוא לא השיג מידע – עידן נפל לקסם.
הוא התחיל לבזבז כסף, נשאב למסיבות, ואפילו הגן עליהן כשאחד הסוכנים ניסה לפרוץ לדירה.
בינתיים, איזבלה, לוסיה וקמילה החליטו להעביר הילוך:
-
הן שכרו האקר מברזיל שיחדור למערכות של משרדי ממשלה
-
הקימו רשת "נערות שגרירות" עם גישה לאנשי ביטחון, רופאים, ואפילו עיתונאים
-
והציעו שירות בלעדי למי שמוכן לשלם – או לשתוק
הפיצוץ הגיע כשהועלתה תמונה אנונימית בטלגרם:
איש ממשל בכיר מאוד, קשור בעיניים, מתועד בדירה המפוארת.
ההודעה נחתמה בלעג:
"כשתתייחסו לנשים כאל שחקניות משנה – הן יכתבו את התסריט."
הצמרת רעדה.
המוסד הבין שהוא לא בשליטה.
אבל איזבלה כבר לא פחדה.
בלילה אחד, היא השאירה פתק במשרדו של ראש האגף:
אנחנו כאן כדי לשנות את כללי המשחק, לא לשחק לפיהם.