שתקתי והתחלתי להתפשט. את האפשרויות העומדות בפני במקרה ואדרש "לשלם" עבור ההמלצה בחנתי כבר קודם, המנהל הוא אדם מכובד ומוערך בעירה הקטנה שלנו, איש שנחשב (ולא בצדק) ישר כסרגל ואין כל סיכוי שבמקרה ואתלונן יקבלו את המילה שלי ולא את המילה שלו כי הייתה פעם מישהי שהעזה והתלוננה ובתגובה עשו חרם על המשפחה שלה עד שאבא שלה אולץ להתנצל בפומבי על השקר שהבת שלו הפיצה וכעונש על השקר אמא שלה אולצה לגזוז את שיער ראשה, עונש שנשות העיירה אימצו מאיזה סרט על משתפות הפעולה עם הנאצים בצרפת, כך שהשלמתי עם הדרישה שלו מה גם שבתולה כבר מזמן לא הייתי, הרבה מגברברי העיירה כבר רכבו עלי ועוד זין אחד, למרות ההשפלה שבזיון הזה, כבר לא ממש משנה אז עדיפה המלגה שבלעדיה לא יכולתי לממן את לימודיי במוסד המכובד שכל כך רציתי.

התפשטתי והרגשתי את עיניו חורכות כל פיסת עור חדשה שנחשפה. עמדתי מולו עירומה וניסיתי להסתיר בכפות ידי את ערוותי אבל הוא סימן לי להזיז אותם. רגע עמדתי ככה, חשופה, ואז הוא קם, קרב אותי לשולחן העץ הגדול שלו, כופף אותי ואותת לי ברגלו לפשק רגליים ורק כשהיה מרוצה נעמד מאחורי ושמעתי אותו פותח את מכנסיו.

עצמתי עינים, כאילו אם אני לא רואה זה לא קורה, הרגשתי אותו מחפש את דרכו, את ראש הזין שלו נלחץ אל בין שפתי הכוס שלי, נשכתי שפתיים, לא יודעת למה לחכות ועוד שניה והוא היה בתוכי ו…כמעט פרצתי בצחוק, למנהל הדגול עם האגו המנופח היה זין קטן, מאכזב, אבל אני הייתי מכוונת מטרה, רציתי המלצה וחשוב שתהה מפרגנת, אז זייפתי, גנחתי בקול ונתתי לו להרגיש כאילו הוא מעניק לי את האורגזמה של חיי וזה הצליח כפליים, גם כשהוא גמר מהר ושחרר אותי לדרכי, חוסך לי השפלה ארוכה, וגם בהמלצה הכל כך מחמיאה שעזרה לי אחר כך בקבלת המלגה.

דולי חזרה לקראת הבוקר, שמעתי את הדלת נפתחת ועשיתי את עצמי ישנה אבל עקבתי אחריה. היה משהו באיך שהיא הלכה שמשך את תשומת ליבי, ההליכה המתנדנדת הזאת בפישוק של מי שפתחו לו ת'תחת, נערות ליווי בתל אביב, התלבטתי אם לקום אליה או לא אבל היא נפלה על המיטה עם הבגדים ונרדמה עוד לפני שהספקתי לעשות משהו.

כשהתעוררתי היא עדיין ישנה, לא פלא, אז יצאתי בשקט לחדר כושר, לא להעיר אותה. כשחזרתי היא שכבה על המיטה לבושה בחלוק הרחצה אחרי מקלחת ובהתה באוויר, מחייכת, לדעתי משחזרת את הלילה שעבר אליה, אז הצעתי לה להכין תה צמחים.

כנראה שהיא ראתה את המבט ששלחתי בה כשהיא קמה והלכה את המרחק הקצרצר לשולחן כדי לשתות את התה שהכנתי וראו שעדיין מציק לה שם מאחור, "שלוש פעמים" היא ציחקקה ולא במבוכה, "שלוש פעמים ביקרו לי שם" וסימנה על אחוריה, "וואו, את לא מבינה איזו מסיבה זאת הייתה" והיא התחילה לספר לי על כל מה שעבר עליה הלילה ואני ישבתי המומה והקשבתי, הקשבתי והתחרמנתי, בחיים לא הייתי באורגיה כזאת, חגיגה של סקס ללא הפסקה כזאת לא הייתה יכולה להתקיים בעיירה הפוריטנית שלי, ו…הרגשתי איך הפִטמות מתקשות ואיך העיקצוצים מתחילים לי בין הרגליים, הכוס שלי הפך לביצה טובענית בכל זיון נוסף שזיינו אותה ו…מה זה בא לי להיות שם במקומה.

"ולא שכחתי לשאול בשבילך," היא חייכה אלי כשסיימה לספר איך היה לה, "והם מסכימים אבל רק בתנאי שתעברי בכבוד את טקס הקבלה המסורתי שלהם" והיא הסבירה לי על הטקס, אומנם מעמד משפיל ביותר אבל כבר למדתי שככה זה כל הטקסים האלה בבתי האחווה, ואצלי מפלס החרמנות עלה עוד יותר והסכמתי.

ביום שישי בערב, שבועיים אחרי, שוב התרחצנו ביחד, שוב פשטנו בחדר את החלוק וניצבנו עירומות, כל אחת בפינת החדר שלה, רק שהפעם, כשהיא לבשה את בגדי המסיבה שלה, חוטיני אדום עם הלוגו ββΛ בלבן, חולצת בטן קצרצרה, בלי חזיה כמובן מתחתיה, וחצאית מעודדות אדומה ואני את הבגדים שהכנתי יחד איתה, בדיוק כמוה רק שבחוטיני האדום לא היה את הלוגו ואני לבשתי גם חזיה, עם שדיים גדולים כמו שלי לא ראוי ללכת בלי, וגם לי לא היה במה להתבייש, גם אני, כמו דולי, התברכתי בבטן שטוחה ורגלים חטובות.

בדרך היא בחנה אותי על כל מה שהיא הסבירה לי במשך השבוע, מוודא שאני זוכרת מה עלי לעשות ובודקת שאני זוכרת את שפת הסימנים שלהם.

עמדנו ליד דלת בית האחווה, על הדלת תלוי שלט הכתוב בכתב יד "כאן מסיבה! הכניסה לחברי האחווה ומוזמנות בלבד" כשהמוזמנות מודגש באדום בוהק, מבפנים שמעתי קולות חוגגים, הנפתי את היד לדפוק על הדלת וקפאתי, היססתי, ידעתי בדיוק מה יקרה לי כשהדלת תפתח ואני אכנס, ידעתי גם שזהו רגע האל-חזור שלי, כשאני אכנס לא תהיה לי אפשרות להתחרט.

דולי לא האיצה בי, את ההחלטה הזאת, החלטה משמעותית בחיי, אני צריכה לקבל רק בעצמי ו…"גם לך הם עשו את זה?" שאלתי אותה בעוד שניה של התלבטות.

"ברור" היא חייכה, "לאף אחת הם לא עושים הנחות".

"אם את יכולה גם אני יכולה" נשמתי נשימה ארוכה ולפני שהיא הספיקה לענות לי דפקתי על הדלת!

שני הגברברים השריריים שפתחו את הדלת עמדו מולנו כשרק מגבת קטנה קשורה להם סביב המותניים, מסתירה אומנם את הזין אבל מורמת בדיוק במקום הנכון כדי שיהיה ברור שעומד להם, אוחזים כוס חד פעמית כתומה גדולה עם בירה ביד, בוחנים אותנו ומחייכים.

"אני מוזמנת," דולי נכנסה למבואה הקטנה ואני אחריה, הרימה את שמלתה והציגה בגאווה את תחתוני ה ββΛ- שלה, "והבאתי לכם בשר טרי".

לרגע הם הביטו אחד בשני וחייכו ו…"אופס, לא מוזמנת" אחד מהם הצביע עלי, מנסה ללא הצלחה להשמע רציני, "חשודה, חייבים לבדוק אותה!"

"וגם את מי שהביאה אותה" ציחקק השני, "בנות, אל הקיר!" הם דחפו אותנו אל הקיר שבצד, "פישוק! ידים על הקיר!" העמידו אותנו כמו שרואים בסרטים ששוטרים מעמידים לחיפוש ואם דולי לא הייתה מכינה אותי לזה לדעתי הייתי בוכה או בורחת.

הוא עשה עלי חיפוש יסודי, מאד יסודי, התחיל מלמעלה, מפרקי כף היד וירד, בודק כל אינץ' בגופי ולא רק על הבגדים, כף היד שלו חדרה אל מתחת לחולצה שלי, ממשיכה וחודרת גם אל מתחת לבד החזיה, לשה בהנאה את שדיי המלאים וממזמזת לי אותם, הוא המשיך וירד, מלטף את רגליי, ועלה חזרה, הרים את החצאית ושלח יד את תוך התחתונים שלי, חופן את הכוס שלי, דוחף לי אצבע חוקרת ובודק, "רטובה זאת שלי" הוא ציחקק לעבר חברו, "איך שלך?"

"מיוחמת" וראיתי שגם היד שלו עמוק בתחתונים של דולי.