הבאזר (Buzzer) צלצל בקול רם והודיע שהחלק הזה הסתיים, נתנו עוד כמה דקות למי שהתחיל זיון כדי שיסיים אותו לפני שעברו לשלב הבא. הדבר הראשון היה לבחור מלכה חדשה לקראת המסיבה הבאה והם עשו את זה על פי כללי המסורת שלהם, את ארבעת הבנות שהשיגו מספיק חרוזים כדי לקבל כרטיס אוטומטי העמידו בשורה, כיסו להן את העיניים ואחד אחד חברי האחווה סימנו עם טוש על הציצי של זאת שבחרו V ובסוף נבחרה זאת שצברה הכי הרבה V-ים.
עברנו לטקס ההכתרה שלה, עוד מסורת, המלכה היוצאת נעמדה מולה וכולנו, כל הבנות, בטור אחריה כשהבנים עומדים מסביב וצופים, קודם המלכה היוצאת העבירה לה את הכתר ואז ירדה על ברכיה ונישקה לה במנוש, מין מחוות כבוד על בחירתה והכרה בה כמלכה החדשה, ומייד אחריה ירדנו גם אנחנו, אחת אחר השניה, ונישקנו את המנוש המלכותי שלה.
משהסתיים טקס ההכתרה עברנו לטקס המכירה. כל הבנות המעוניינות, שזה בעצם כל הבנות שלא הצליחו לאסוף את מספר החרוזים הנדרש, אף אחת לא ויתרה על כרטיס למסיבה הבאה, נעמדנו בשורה, המלכה החדשה עברה ביננו ורשמה בטוש על הציצי של כל אחת מאתנו את כמות החרוזים שיש להשלים עבורנו ואז הבחורים ניגשו אחד אחד, בחרו את מי הם "קונים" השלימו את כמות החרוזים החסרה, מה שהעניק לנו את החוטיני עם הלוגו של בית האחווה המשמש ככרטיס למסיבה הבאה ולקח אותנו איתו לחדרו, נערות ליווי בצפון.
היו שלקחו גם יותר מאחת, ככה זה שיש יותר בנות מבנים, וככה מצאתי את עצמי במיטה של ביל היקוק, הטקססני מפותח השרירים, כולל השריר הרצוני שלו אם אתם מבינים למה אני מתכוונת, יחד עם מוריקי-סאן, יפנית אמיתי שלומד איתי בקורס מחשבים, כזאת שהגיע רק בתחילת שנת הלימודים מיפן ומדברת באנגלית מצחיקה עם נימוסים מוזרים, כשמוריקי-סאן עומדת על ארבע בדוגי, ביל דופק אותה מאחור ואני יושבת לפניה עם רגליים פתוחות והיא יורדת לי ואת הפינוק שהיא העניקה לי אני לא אשכח הרבה זמן, כולן מלקקות אבל הליקוק שלה היה חושני יותר, כולן דוחפות ת'לשון אבל הלשון שלה ידעה לעשות בי קסמים, וכולן מוצאות בסוף את פעמון התענוגות, הדגדגן, אבל היא מצצה אותו בדרכה המיוחדת ותופפה עליו בעדינות בשיניה ושלחה אותי לגמירה אחר גמירה עד שכמעט התעלפתי.
אחרי שביל גמר בתוכה התנפלנו עליו, שתינו, והעמדנו לו מחדש. הפעם אני עמדתי על ארבע ואותי ביל בחר להשחיל בתחת ו…כשהוא חדר זה שוב כאב כמו בפעם הראשונה אבל אחר כך התרגלתי יותר מהר מהפעם השניה, וכמובן שהיא ישבה לפני ברגליים מפושקות וניסיתי להשיב לה כגמולה אבל לדעתי לא ממש הצלחתי למרות שהיא גנחה בהנאה.
לפני שנפרדנו מוריקי-סאן נתנה לי קופסה קטנה עם משחה קצת מסריחה ועצה, כשאני אגיע לחדר לשטוף לי ת'תחת עם הרבה מים חמים ואחר כך למרוח את המשחה וככה עשיתי, לא נפלתי שדודה כמו דולי על המיטה אלא שטפתי ומרחתי ואכן זה עזר, זאת אומרת למחרת עוד הלכתי באותה הליכת ברווז של מי שפתחו לה ת'תחת, שהשחילו אותה שם שלוש פעמים, אבל פחות מפושקת וביום שאחרי כבר הייתי כמו חדשה, מוכנה לעוד מסיבה כזאת בזמן שדולי, שגם אותה השחילו בתחת שלוש פעמים, עדיין הלכה באותה הליכת ברווז מצחיקה.
ביום שלישי, כשדולי ואני חזרנו מהמקלחת המסורתית שלנו עטופות באותו חלוק רחצה בלי כלום מתחתיו שאותו הורדתי בחדר כדי ללבוש את הפיג'מה, כפי שאנחנו עושות כל ערב, דולי עצרה אותי, עירומה כמוני, "סֶם אחותי" היא חייכה אלי, מאז המסיבה כך היא פונה אלי, "זוכרת? אין מתנות חינם! קיבלת מתנה והגיע הרגע לשלם אז בואי" היא אחזה בידי והובילה אותי למיטה שלה, "בואי תשלמי" היא נשכבה על הגב ופישקה רגליים, מסמנת לי באצבע לרדת לה.
ירדתי, ניסיתי לפנק הכי טוב שידעתי, לחקות את מה שמוריקי-סאן עשתה לי ולפי הרגליים שנסגרו בחוזקה על ראשי וגניחות ההנאה החנוקות שמילאו את החדר, חנוקות רק בגלל שפחדנו שאיזו רכלנית תשמע במסדרון ותרוץ לספר לאם הבית, לא היה ספק עד כמה היא נהנית.
"אהבת?" דולי שאלה אותי כששכבנו אחר כך זו ליד זו על הגב, מתנשפות, חיוך גדול של מי שגמרה שלוש פעמים מרוח על פניה ומיץ הכוס שלה משוח על פניי.
"כן"
"גם אני" היא סובבה אלי את הראש וחייכה, "ו…סֶם, גם לי לא מגיעות מתנות חינם אז תרגישי חופשי לדרוש ת'תשלום כשמגיע לך" וכף היד שלה ירדה, כאילו במקרה, ונחה על הכוס שלי, מלטפת בעדינות את השפתיים הרגישות.
"תהיה בטוחה" ציחקקתי וגם כף היד שלי נחה על הכוס שלה, מלטפת חזרה.