נמסטה,

וואץ אפ, חבריה? הכול תקין אצלכם? קוראים לי דבורה, אני בת שלושים ושתיים, למעשה אתמול חגגתי יום הולדת בפאב מקומי בקריות. אני למעלה מעשור מככבת בתור אחת מן נערות ליווי בקריות, ולמי מבניכם שחושב שלהיות נערות ליווי בקריות זה פיקניק אמתי, שיחשוב שוב. נערות ליווי בקריות לא מוערכות מספיק. הן נוטות לגחמות של הגברים בחיים שלהן. הן להן יציבות כלכלית, כל חודש השכר משתנה, תלוי כמה לקוחות נערות ליווי בקריות שירתו באותו החודש, בעוד שיש תקופות יותר טובות, ויש תקופות ממש חלשות. אז נכון, נערות ליווי בקריות מרוויחות ים בכסף, אבל יש גם תקופות שפל, שבהן אין הרבה לקוחות, וצריך להסתדר עם מה שיש.

אבל מה אני מקשקשת לכם יותר מדי? רציתי לספר לכם על ראובן. ראובן, הלקוח מספר אחד שלי, היה ותמיד יהיה, הוא צמוד אליי לתחת כבר שמונה שנים, ואם לא הייתי נערת ליווי בקריות, אני בטוחה שהוא היה מציע לי להתחתן אתו אפילו, כיוון שאנחנו מתאימים כמו כפפה ליד.

בפגישה הראשונה שלנו, כך אני זוכרת, לא היה לי מצב רוח טוב, עמדתי לקבל מחזור, וזה מעיב על המצב רוח שלי. ראובן ניסה כל הזמן להצחיק אותי, ואילו אני המשכתי להזעיף פנים. לאחר כמה ניסיונות כושלים שלו לבדר אותי, הוא פתאום ירה לאוויר – "יאללה, דבורה, תיקחי את הפקלאות שלך וניסע לעשות שופינג. מה את אומרת?" ואילו אני סירבתי בנימוס, ואמרתי לו שאני מצטערת שאני לא בת לוויה חביבה מדי היום, פשוט זה מן יום כזה. הוא שאל אם אני רוצה שהוא ילך, והנהנתי לחיוב. תוך כמה שניות הוא הוציא את כרטיס האשראי שלו, הכניס אותו לכיס שלי, ואמר – "דבורה, תצאי לקנות לך בגדים ממש יקרים, זה גם ירומם לך את מצב הרוח, וגם אני רוצה שמחר ניפגש ביחד, כי יש לי ארוחת ערב יוקרתית. אני אשלח לך את הנהג שלי בתשע בערב, תהיי יפה בשבילי, הא"?

הטוב לב שלו קנה את לבי. אז נכון, הכסף לא משחק אצלו תפקיד, כי יש לו המון כסף, אבל הוא לא באמת היה חייב לי, והוא נהג בי כמו ג'נטלמן אמתי, עם מלוא הכבד והרצינות, תוך כדי התחשבות מלאה במצב שלי, ומאז אימצתי אותו ללב שלי, ואני לגמרי לא מתכוונת להרפות ממנו, הוא חלק ממני ויישאר ככה אף לעד…